תערוכת יחיד בבית האמנים בחיפה
חיפה
1955

“בתערוכה זו של בונה, שהיא תערוכת-יחיד שנייה שלו, נשאר הצייר נאמן לסגנונו העממי והפרימיטיבי וליסודות הטובים של רישום מצוין ושל והנחת-צבע רגישה. [...] בונה שייך לציירים המועטים בתוכנו, המבקשים לחדור בכל מאודם לחיי המזרח ולחיי הכפר. נושאיו נרקמים לרוב סביב כפרי הגליל. [...] הפר (המופיע פעמים רבות בתמונותיו של בונה), הוא מעין סמל הכוחות היוצרים את החיים; המשולש הגדול אינו הר אחד בלבד, אלא מושג כללי של הטבע על כל הריו ועמקיו; מעגל המזלות הוא סמל הזמן והעונות, שהאיכר תלוי בהם; ועץ החיים – סמל החיים כשלעצמם. כל אלה מורכבים יחד לקומפוזיציה נאה, רחבת-ידיים, המתכוונת לשמש אספקלריה כללית של החיים. [...] בסגנון הפרימיטיבי והסמלי של בונה, בהתמכרותו לנושא העממי והתנ”כי וביחסו העמוק אל טבע הארץ – בכל אלה יש משום הבטחה שלפנינו צייר הסולל דרך לסגנון ישראלי מקורי, ומן הראוי לעקוב בעניין אחר התפתחותו.”

 

 

 ד”ר זאב גולדמן, “הארץ”, 12.2.1955

 

“ש. בונה הציג לפני שנתיים בנוה-שאנן, וזוהי עתה תערוכתו הראשונה בחיפה. כבר אז אפשר היה להכיר את כישרונותיו הגדולים של האמן הצעיר. ציוריו מצטיינים בתנופה עזה, בחיוניות וברגישות, המצדיקות את התקוות המזהירות ביותר.”


ד”ר קליר לכמן, “דבר”, 28.1.1955

 


“שמואל בונה, המציג את ציורי השמן, הגואש והרישומים שלו בבית האמנים בחיפה,הוא בודאי טיפוסי להרבה אמנים ישראליים צעירים שיהוו את חומר הגלם של העתיד. יחד עם זה הוא ספג הרבה מרפרודוקציות, אולי הרבה יותר ממה שהוא משער. הוא מתחיל מפוביזם שאותו, הוא מחבר לעתים קרובות עם אלמנט של רקע פרסי. יש שפע של השפעות אחרות , עתיקות ומודרניות.”

הריס, “ג’רוזלם פוסט”, ינואר, 1955


חזרה >>>