תערוכת יחיד במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה, 1971
חיפה
1971

"בשני אולמי התצוגה של המוזיאון נפתחה תערוכה רטרוספקטיבית של האמן, המסכמת עשרים שנות יצירה בשמונים ציורים בקירוב. וייאמר הדבר מיד: זו אחת היפות בתערוכות שנראו בארץ מזה זמן רב. [...] בהתחלה מתייצב לפניך בונה של שנות החמישים המוקדמות, בשלושה אקוורלים קטנים, אטיודים צנועים של נוף ישראלי, של סביבה ישראלית, הדומים לסקיצות תפאורה לתיאטרון מזרחי. אולם בתמונת-השמן הגדולה משנת 1956, תמונת "סדר פסח", אתה מוצא אותו כבר במלוא ביטויו האישי. בהירות לוח הצבעים המאפיין אותו באותן השנים כבר מגובש ושלם כאן; רפלקסים של אור מבהיק, של שמש מלבינה - זוהרת..." [...] בשמן אחר, "ילד שוכב" (1959) אנחנו מוצאים את בונה בעיצומה של פאזה חדשה, -- חמורה, מאסיווית-גושית, חריפת-ניגודים, ועם זאת מאופקת מבחינת הצבע עד קצה גבול יכולתו של צייר-קולוריסטן מובהק כמותו. בתמונה "שרף מעל ירושלים" משנת 1968 כמו מתיר בונה את רסן המשטר שהטיל על הצבעונית שלו, ומשוחרר מכל הגבלה, הוא קורא כאן דרור לתאוות-הצבע האמיתית שלו-- זו המורגשת בעצם גם מתחת למעטה הציור הממושטר שלו, מתחת למעטה הלובן-הבוהק ומתחת למעטה-הקדרות המחמירה גם יחד -- : תאוות האדום- של-אש ותאוות הצהוב-הזהוב הנוצץ".
 רחל אנגל, "מעריב", 31.3.1971 
 
 
"רטרוספקטיבי הוא מונח מוזר לתפוקה של אמן בן 40, אבל מעוף עין זה על השנים 1950 – 1970 נותן לצופה הזדמנות להערכת הנחישות שמאחורי הגישה של בונה למשימה שלו. [...] בסביבות 1960 הוא זנח את האדום, הזהב והלבן ונכנס לסגנון הנעלה של צבעים כהים שכאילו טיפל בהם במירוט או לכה".
 אפרים הריס, "ז'רוזלם" פוסט, 26.3.1971
 
 "בראשית היו אלה גישושים צנועים ותמימים, בהם הושלט המושא הספרותי על אמצעי ביטוי צורניים. הצבעוניות הבהירה, המשיכות העבות של המכחול ומעל לכול – התימתיקה האגדתית, הזכירו את דרכי הציור הפרימיטיבי. [...] בשלבים מאוחרים יותר מורגשת ביצירה נטייה לגושים קוביסטיים, הבאה במקום משטחים פשוטים ומוגדרים; הגישה הצל-אורית העמומה, מסייעת לבונה ליצור את הנפח הפלסטי. לפנינו צייר אמיתי נאמן לעצמו לעולמו היהודי. [...] תצוגה סלקטיבית של יצירתו יכלה להיות בין המקוריות והמעניינות שהוצגו כאן לאחרונה".
"הארץ", 26.3.1971

 


חזרה >>>
חיפה 1971
חיפה 1971
1