תערוכת יחיד בגלריה גבעון בתל אביב, 1975
תל אביב
1975



"בונה הוא אחד הציירים הבודדים שמצליח לכוון חזיונות תנ"כיים אל ההווה ואל המציאות. הקומפוזיציות שלו הם כמו סיפורים של דברי ימי עמנו שחודשו עלומיהם. [...] הרגשות שמזינים את האמנות של בונה יכולים להסתכם בכמה מילים: אהבה שאינה ניתנת להשוואה להיסטוריה של עמו. הוא מצליח להטביע את האסתטיקה שלו על שדה ההיסטוריה, אבל אינו חורג מעולם מהמידה. הוא הולך בדיוק אחר חוק היצירה הציורית. [...] הוא הינו, לפני הכול, צייר של תחושה שהצופה, ותהיינה העדיפויות שלו בתחום הציור אשר תהיינה, לא יוכל להתעלם ממנה מול יצירתו של אמן זה. [...] אקספרסיוניסט ? בהחלט. אבל לא מאלה שמוצאים אצלו חזות קודרת. להיפך, האמנות שלו, הסגנון שלו, הטכניקה שלו הם בעלי קרינות חזקות. הם עושים שהציור שלו יהיה מיצוי מדויק של היכולת האנושית. [...] הוא חדר לסוד של יצירת קשר הדוק בין צבעים ותחושה".     

צבי סאס, "לאינפורמסיון", דצמבר
1975
 

 


חזרה >>>